על - להיות בתוך השבר

בתקופות חיים מסויימות אנחנו נעמדים אל מול נסיבות שמערערות את הביטחון ונראה שאין מציאות פנימית או חיצונית שמאפשרת

להרגיש בטוחים ושקטים.

הנטייה של תודעת המחשבות היא לחפש פתרונות זמניים שייתנו מענה. הנטייה של הגוף היא לייצר פחד שמאיר דפוסי הגנה הישרדותיים שאמורים למנוע את הנפילה לתהום. לרוב, בתקופות אלו אין פיתרון חד משמעי היות והשבר המורגש והנראה לעין הוא רק פתח למשהו הרבה יותר עמוק. העובדה כי השבר הוא חלק משינוי שיאפשר צמיחה עתידית היא לא תמיד רלבנטית, בטח לא לגוף האנושי הסובל וגם לא לדמות ה'אני' שמאבדת אחיזה.

להיות בתוך השבר היא אמירה שמסמנת שביל שבצידו האחד הנכונות להפסיק לחפש פיתרון הגיוני ובצידו האחר הנכונות לפגוש בצורה ישירה את הרגשות האותנטיים שרוחשים במעמקיי הגוף. קבלה ושהייה אינם רק מושגים רעיוניים אלא יכולות נפשיות - רוחניות, המצויות בנו ומאפשרות כניסה אל תוך האיום ופקיחת עיניים אמיצה אל המתרחש במציאות הנסתרת.

השהייה כשמה כן היא יוצרת מרחב שבו ניתן להשהות פעולות שתכליתן לפתור את השבר, ואף ביכולתה להשהות את התנועות המחשבתיות, שלעיתים במצב זה הן כאוטיות ורק יוצרות דרמות נוספות שניזונות מהשבר.

הקבלה, גם אם היא מאולצת, היא לעיתים הכרח פנימי שמחליש את כוחות ההתנגדות, כוחות שיוצרים מאבקים וספקות ולא מאפשרים את המבט הישיר ואת האמון הדרוש בתקופה זו.

גם המילה אמון על אף כי מימושה נראה בלתי אפשרי בתוך השבר, יש בה מן ההכוונה אל מרחב פנימי קיים, מרחב שבו שוכנת ידיעה עמוקה, ידיעה רגעית שהכל בסדר, ידיעה שפותחת פתח אל כוחות נפש המבקשים להיות לנו לעזר בתוך השבר.

המילים הללו אינן מכוונות להבנה שכלית של הדרך הראויה להתמודדות, אלא יותר אל התבוננות עמוקה והתנסות באכויות קיימות של הוויתנו שמצויות בנו ללא תנאי, גם כאשר שאר המציאויות נחוות כחסרות בתשובה.

ולסיום אומר, כי השהייה, הקבלה והאמון כולם ביחד וכל אחד לחוד, נובעים מן הנוכחות כקשר בלתי אמצעי אל מהותנו האחת. החיבור הנחוש לנוכחות, גם בזמנים בהם נראה כי הדבר חסר תוחלת, הוא זה שמאפשר מעבר ברגע נתון, מעבר בין הטלטלה של הגלים הגבוהים לבין המעמקים של ים היותנו מהות שלמה אחת. מהות שבה מצויות כל היכולות הנדרשות להיות בזמן נתון בתוך השבר ולהתמיר את כוחות הנפרדות.

להיות בתוך השבר זה לא שיטה, זה רגע אחד של הסכמה, ואז עוד אחד ואז..

להיות בתוך השבר ואומר לקבל את המתרחש באמון גם אם הוא שברירי, להיות בתוך השבר ואומר להרכין את הראש ולהסכים לא לדעת, להיות בתוך השבר ולתת לרוח למלא את תפקידה - לשבור את מה שאמור להישבר, לבוא בזמנה ולשאת אותנו אל חוף המבטחים של האהבה.