ברשותכן/ם - רגע של תמימות.
בא לי לצעוק די.
להזכיר שכולנו בני אדם שזקוקים לאהבה.
בא לי לצעוק די.
להזכיר ששכחנו את מהותנו והלכנו לאיבוד.
בא לי להישאר תמים ולהאמין בבני אדם.
להזכיר לעצמי שהמהפכה היחידה שראוי לחיות או למות למענה זו המהפכה של הלב.
מלב כואב ללב אוהב - מלב סגור ללב פתוח - מלב מפחד ללב אמיץ - מלב אל לב אל לב.
ומה שווה צעקתי האילמת אל מול צעקות ההמון המשולהב ?
ואיך צעקתי תנפץ נפרדות ושנאת חינם ?
ומה יגידו אזובי הקיר ?
שאלות רבות נשאלות בלב אנוש ואין תשובה.
ועדיין אשאל :
אתם המושכים בחוטים האם לב ילדי העתיד עומד אל מול עיניכם ?
אתם המושכים בחוטים האם סבל הרעבים מדיר שינה מעיניכם ?
אתם המושכים בחוטים האם התקווה היא נר לרגליכם ?
אתם הרבנים ואנשי הדת היכן אהבת החינם נשמעת בקולכם שנדם ?
והאם ו'אהבת לרעך כמוך' ככלל גדול בתורה כבר לא תקף בימי חורבן ?
וכמה עוד רחוק נלך עד יבוא סדר אנושי חדש ?
אנושי ולא מפלגתי - אנושי ולא אידאולוגי - אנושי ולא כוחני - אנושי ולא ימין או שמאל לא דתי או חילוני לא יהודי או ערבי. אנושי !
בא לי להישאר תמים ולהאמין בבני אדם.
ואם תמימותי כחרב מתהפכת תיהיה לפחות אדע שנפשי הבוכיה נאמנה לאהבה נשארה.
ובאהבה אחיה ובאהבה אמות, ולא אתן לקולות הצדק המדומה, לקטנות הדעת והאמונה, להיות בי לרגשות שנאה ופחד.
コメント