שירה שער הכניעה

״יֶשְׁנָן דְּרָכִים בְּטוּחוֹת
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵעֵינֵיהֶן
אֵינוֹ מֵאִיץ אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב.
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מִדֶּרֶךְ הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת
חָבוּי מֵעֵינֵי פְּשָׁרָה,
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מִדֶּרֶךְ הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת
אֵינוֹ צָבוּעַ,
אוּלַי רַק צֶבַע אַחֵר שֶׁל נִשְׁמָתְךָ.

יֵשׁ שְׁבִיל אֶל מַעְיָן.
בִּסְבַךְ קוֹצֵי פֶּטֶל וְרִמּוֹן טְבוּעִים חִצִּים
רוֹטְטִים לְלֹא נִיעַ,
בְּרוֹשׁ מִתַּמֵּר מַצְבִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

פָּנִים אֶל פָּנִים.
שַׁאֲגַת רוּחַ.
דֶּרֶךְ הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת.

יֶשְׁנָן דְּרָכִים בְּטוּחוֹת
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵעֵינֵיהֶן
אֵינוֹ מֵאִיץ אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב.
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מִדֶּרֶךְ הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת
חָבוּי מֵעֵינֵי פְּשָׁרָה,
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מִדֶּרֶךְ הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת
אֵינוֹ צָבוּעַ,
אוּלַי רַק צֶבַע אַחֵר שֶׁל נִשְׁמָתְךָ.

יֵשׁ שְׁבִיל אֶל מַעְיָן.
בִּסְבַךְ קוֹצֵי פֶּטֶל וְרִמּוֹן טְבוּעִים חִצִּים
רוֹטְטִים לְלֹא נִיעַ,
בְּרוֹשׁ מִתַּמֵּר מַצְבִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

פָּנִים אֶל פָּנִים.
שַׁאֲגַת רוּחַ.
דֶּרֶךְ הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת.

צִבְעֵי אֵשׁ רוֹקְעִים לְהִתְגַּלּוֹת,
כְּשֶׁהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת – בַּקֵּשׁ מַיִם
וּבְפִכְפּוּךְ הַמַּיִם
קְרָא לִי
וְאֶשְׁמַע.״

(׳מי בשער׳, גיא זוילי)