חאן לנשמה
המקום בו הרוח והאדמה נפגשים
הגן
הגות
יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁל בֵּין הַשְּׁעָרִים
יַבִּיט הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְיִרְאֶה אֶת הַשְּׁעָרִים לְפָנָיו וְתִהְיֶה נְתוּנָה בְּיָדוֹ הַבְּחִירָה בְּאֵיזֶה שַׁעַר לָבוֹא.
וְהַבְּחִירָה בְּיָמִים שֶׁל בֵּין הַשְּׁעָרִים כָּמוֹהָ כְּבַקָּשָׁה, כִּתְפִלָּה הַמְסַמֶּנֶת לָאוֹר הָעֶלְיוֹן אֶת הַנָּתִיב שֶׁבּוֹ מְבַקֵּשׁ הָאָדָם לִצְעֹד, אֶת הַשִּׁנּוּי שֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בְּגוֹרָלוֹ, לָאָדָם יִפָּתַח שַׁעַר נוֹסָף, שַׁעַר יִחוּדִי שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם הָאָדָם.
בַּשַּׁעַר הֶחָדָשׁ יִצֹּר הָאָדָם אֶת יְצִירָתוֹ.
יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר שֶׁבּוֹ נִשְׁמָתוֹ יִחוּדִית. יַגְשִׁים אֶת יְצִירָתוֹ הָאָמָּנוּתִית לְמַעַן יִגַּע בְּזִכְרוֹן נִשְׁמָתָם שֶׁל חֲבֵרָיו הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ.
יְצִירָתוֹ תַּשְׁפִּיעַ וְתִפְרַח עַד אֵין־סוֹף. יְצִירָתוֹ תִּהְיֶה עֵדוּת חַיָּה לַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ בֵּין נִשְׁמָתוֹ לְבֵין נִשְׁמַת עוֹלָם. יְצִירָתוֹ תִּהְיֶה הַדָּבָר שֶׁבִּשְׁמוֹ הוּא מְדַבֵּר וְעוֹשֶׂה.
מַה שִּׁמְךָ וְהַשַּׁעַר שִׁמְךָ.
וְתָבוֹא בַּשַּׁעַר בִּזְמַן שֶׁל רָצוֹן, בִּזְמַן שֶׁל אֵמוּן וְהַכְּנִיעָה תִּפְתַּח דַּלְתוֹת שַׁעַרְךָ לְפָנֶיךָ. וְהַשְּׁעָרִים כֻּלָּם פְּתוּחִים בְּשַׁעַרְךָ הָאֶחָד וְדַרְכּוֹ אוֹרְךָ יִזְרַח וְיָאִיר שָׂדוֹת חֲשׁוּכִים.
מַבִּיט אֶל הַגַּן
מִפִיקוּס הַשִּׁקְמָה בְּצִדּוֹ הַדְּרוֹמִי עַד שׁוּרַת הַבְּרוֹשִׁים בְּצִדּוֹ הַצְּפוֹנִי,
בְּרוֹשֵׁי שַׁעַר הַגַּיְא.
אֵין זֵכֶר לָאֵשׁ. הַגַּעְגּוּעַ הוּא הַשָּׂרִיד הָאַחֲרוֹן.
לְיַד הַפִיטְנָה הָעֵירֻמָּה פּוֹרֵחַ לְבַדּוֹ וֶרֶד אָדֹם.
בְּעֵינָיו פְּנִימָה אֵין עוֹלָם.
יֵשׁ גַּעְגּוּעַ, יֵשׁ אֵשׁ.
זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאָר.
בֶּעָבָר הַגַּן נוֹצַר בְּמָקוֹם אַחֵר. הִקְדִּים אֶת זְמַנּוֹ.
אֵשׁ שָׁמַיִם בָּעֲרָה, אַךְ הָיְתָה זוֹ רוּחַ יָם שֶׁנָּשְׁבָה בִּסְעָרָה,
כִּלְּתָה אֶת כָּל מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב חַיִּים.
רוּחַ אֲדָמָה מְתוּנָה יוֹתֵר, סַלְחָנִית.
בֵּין גַּן הֶעָבָר לְגַן הַהוֹוֶה נִצָּב אָדָם.
מִנְחַת שָׁמַיִם לָאֲדָמָה.
מְקוֹם מִפְגָּשׁ.
רַק דָּבָר אֶחָד יָכוֹל לִפְרֹץ אֶת כֶּלֶא הַלְּבַדּוּת שֶׁל הַשָּׁמַיִם,
דִּמְעַת אֲדָמָה.
בְּעֵינֵי הָאָדָם זֶה נִרְאֶה הָפוּךְ.
בְּעֵינֵי הָאָדָם הַכֹּל הָפוּךְ.
עַד שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר.
גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל הַגַּן
בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים יָרְדוּ מֵעַל 200 מ”מ, כִּשְׁלִישׁ מֵהַכַּמּוּת הַשְּׁנָתִית.
הַגֶּשֶׁם לֹא מִתְחַשֵּׁב בָּאֲדָמָה, אוֹ לְפָחוֹת כָּכָה זֶה נִרְאֶה.
הָאֲדָמָה סְפוּגָה, דּוֹחָה בַּאֲדִיבוּת אֶת מֵי הַגֶּשֶׁם.
הַמַּיִם זוֹרְמִים בְּחִפּוּשׁ אַחַר מָקוֹם.
תָּמִיד יִהְיֶה מָקוֹם.
גַּם אִם הוּא בְּמֶרְחַק עוֹלָמוֹת
מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָגְעוּ שָׁמַיִם וַאֲדָמָה לָרִאשׁוֹנָה.
כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים לַמָּקוֹם יֵשׁ כְּאֵב, גַּם כְּשֶׁמִּתְרַחֲקִים.
הַכְּאֵב בָּא מֵהַנְּשָׁמָה, כְּאֵב עַתִּיק שֶׁל פְּרֵדָה.
פִּסַּת שָׁמַיִם נִקְרְעָה בָּאָה אֶל זְרוֹעוֹת אֲדָמָה.
אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת כִּשְׁלִיחוּת.
הָאָדָם פּוֹסֵעַ אֶל הַגַּן.
זִכְרוֹן הַפְּרֵדָה – הָרָצוֹן לָשׁוּב.
הַדֶּרֶךְ לְעִתִּים מְדַמֶּמֶת.
זֶה הַכְּאֵב שֶׁמַּזְכִּיר
פָּחוֹת מֵאִחוּד, מִקַּבָּלָה שֶׁל כָּל הַקַּיָּם,
דָּבָר לֹא יְסַפֵּק אֶת כְּמִיהַת הַנְּשָׁמָה.
הוּא הִגִּיעַ אֶל הַגַּן
”מַה לַּעֲשׂוֹת?” הוּא שָׁאַל.
”תִּמְרֹד בְּעַצְמְךָ”, אָמַרְתִּי.
”20 שָׁנָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמְךָ וּמוֹצֵא רַק מִתְחַזִּים.
אָז תִּמְרֹד בְּעַצְמְךָ.
”תִּמְרֹד בְּזֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּבְזֶה שֶׁמּוֹצֵא וּמְאַבֵּד, בְּזֶה שֶׁמַּאֲשִׁים וּבְזֶה שֶׁנִּפְגָּע, בְּזֶה שֶׁמְּפַחֵד וּבְזֶה שֶׁכּוֹעֵס, בְּזֶה שֶׁמִּתְיָאֵשׁ וּבְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ,
וּבִמְיֻחָד בְּזֶה שֶׁאוֹמֵר מַה לַּעֲשׂוֹת.
תִּמְרֹד בְּכֻלָּם.
”זֶה שֶׁיִּשָּׁאֵר – הוּא אַתָּה”.
שָׁבוּעַ חָדָשׁ בַּגַּן
כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר מְחַלְחֶלֶת הַהֲבָנָה: לַגַּן יָפָה שְׁתִיקָה.
הַקּוֹלוֹת, הַצְּבָעִים, הַפַּרְפַּר הַלָּבָן בֵּין
עַנְפֵי עֵץ הַמָּקָדֶמְיָה.
אֶת אֵלּוּ וְעוֹד מַסְתִּירוֹת הַמִּלִּים, הַנִּסָּיוֹן לִמְצֹא אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ.
לִהְיוֹת אֶת מַה שֶּׁאֵין.
לַגַּן יָפָה שְׁתִיקָה.
הַשְּׁתִיקָה יָפָה לַגַּן.
שירה
דִּמְדּוּמֵי רֵאשִׁית הַדָּבָר.
שְׁתִי וָעֵרֶב נֶחְרְשׁוּ בִּי תְּלָמִים.
רֵאשִׁית קוֹלֵךְ הָיָה
וּמַיִם עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
עִדָּנִים נִרְמְסוּ לְעֶבְרִי.
שָׁמַעְתִּי קוֹלֵךְ
בִּנְשִׁימַת מֵי הַתְּהוֹם.
לַהַט עוֹנוֹת הִתְחַלֵּף בִּי.
עָלִיתִי אֶל מֵעַל פְּנֵי הַיָּם
בִּקַּשְׁתִּי יַבָּשָׁה.
אֵין יַבָּשָׁה בָּאַהֲבָה.
הָיִיתִי בְּטִיּוּל בְּחֶשְׁכַת אֵין הֱיוֹתִי
רָצוֹא וָשׁוֹב סִמַּנְתִּי אֶת שְׁבִילִי הַשִּׁכְחָה
בְּרַגְלַי הַמְדַמְּמוֹת נִצְבְּעוּ נְתִיבִים
מוֹבִילִים אֶל.
פָּגַשְׁתִּי חֲבֵרִים מַצְבִּיעִים
בַּדְּמָמָה.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֲשֶׁר בַּלֵּילוֹת
קִבַּלְתִּי מַפְתֵּחַ
עִם מַפְתֵּחַ תָּלוּי עַל צַוָּארִי
הִתְהַלַּכְתִּי אֵין זְמַן.
בַּזְּמַן שֶׁנִּקְבַּע נִמְצָא שַׁעַר
הַשַּׁעַר נִפְתַּח
צָעַדְתִּי וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן
פְּנִימָה.
יָמִים וְלֵילוֹת הִתְגַּלּוּ כְּאַהֲבָה אַחַת
מְדַבֶּרֶת:
בְּחֶשְׁכַת אֵין הֱיוֹתְךָ נִכְתַּב זִכָּרוֹן לְמַעַן
שַׁעַר אַחַר שַׁעַר נֶחְרַט בְּךָ.
בְּבוֹאִי אֶל שַׁעַר הַגַּן
הַכֹּל נִשְׁכַּח.
מִשָּׁם הוֹבִילוּנִי הַחֲבֵרִים
צַעַד אַחַר צַעַד אֵלַיִךְ.
אֶל
הַגַּן
בְּלֶב
הַדָּבָר
הַמִּפְגָּשׁ הַבִּלְתִּי אֶמְצָעִי עִם עַצְמְךָ כִּמְקוֹר הָאַהֲבָה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה.
תְּשׁוּבָה נוֹכַחַת, חַיָּה, רוֹטֶטֶת בְּרִקּוּד עִם הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַהֲוָיָה.
זוֹ הַמַּהוּת, זֶה הַבַּיִת שֶׁאֵלָיו מְכַוְּנִים הַשְּׁעָרִים.
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַשּׁוֹאֵל וְהַמֵּשִׁיב אֶחָד.
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַשְּׁאֵלָה וְהַתְּשׁוּבָה
נֶעֱלָמִים בַּהֲוָיָה,
בְּךָ.
וַתָּבוֹא הָאַהֲבָה.
וְהַלֵּב הַדּוֹאֵב בָּאַהֲבָה יֵדַע אֱנוֹשִׁי מַהוּ.
וְיִסּוּרֵי הֶעָבָר גַּם הֵם בָּאַהֲבָה יְקֻדְּשׁוּ.
וְהַתְּהוֹם תָּבוֹא גַּם הִיא בָּאַהֲבָה.
וְחֹסֶר הַדַּעַת בַּשִּׁגָּעוֹן גַּם הֵם בָּאַהֲבָה.
וְהַשִּׁכְחָה גַּם הִיא בָּאַהֲבָה.
וְאַתָּה וְאַתְּ יַלְדֵי הָאַהֲבָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי.
וְיֵשׁ
אַהֲבָה.
וַתָּבוֹא הָאַהֲבָה.
וְהַלֵּב הַדּוֹאֵב בָּאַהֲבָה יֵדַע אֱנוֹשִׁי מַהוּ.
וְיִסּוּרֵי הֶעָבָר גַּם הֵם בָּאַהֲבָה יְקֻדְּשׁוּ.
וְהַתְּהוֹם תָּבוֹא גַּם הִיא בָּאַהֲבָה.
וְחֹסֶר הַדַּעַת בַּשִּׁגָּעוֹן גַּם הֵם בָּאַהֲבָה.
וְהַשִּׁכְחָה גַּם הִיא בָּאַהֲבָה.
וְאַתָּה וְאַתְּ יַלְדֵי הָאַהֲבָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי.
וְיֵשׁ
אַהֲבָה.